<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן נ"ג</h1>
<h2>דף עה:</h2>
ועל כלי נחשת ששאלת שיש בני אדם שמקילין בהן לשנותן מאיסורן ולהתירן על ידי הדחק ושפשוף מלא תמהתי אם שמשו לפני חכמים שהרי אמרו חכמים כבולעו כך פולטו ואמרו חכמים כל שתשמישן בחמין כגון היורות והקומקמוסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן ואמרינן היכי עביד אמר רב מניח יורה קטנה בתוך יורה גדולה כי הא דהא דהאי יורה דהוה ליה למר עוקבא כו' כך הוא דרכן של כלי מתכות להתירן בין לענין גיעולי גוים בין לענין בשר בחלב בין לענין חמץ בפסח והני יורות נמי אם לא נשתמש בהם מעולם אלא ע"י צונן מותרי' בהדחה ואם ידוע שלא נשתמש בהם מעולם בכלי ראשון כגון בקדירה רותחת שפעמים שאין לו עץ פרור ולפי שעה (משום) [משים] הכף שבידו (שבקדירה) [לקדירה] ואם ברור לו בכך הגעלתו בכלי שני כדאמרינן לענין חמץ בפסח ודאי הני קערות דתשמישן בכלי שני כי נטיל [מיא] מן דודא (שרי) [ושדי] עלייהו שפיר דמי ואם נשתמש בהן כלל בכלי ראשון אין להם תקנה עד שיגעילו ברותחין בכלי ראשון כדאמרינן [ע"ז ע"ו ע"ב] כבולעו כך פולטו בולעו בניצוצות אף פלטו בניצוצות וכלי עצ(י)ם נמי בולעין ככלי מתכת והתרתן ככלי מתכות דהכ' אמרינן [חולין כ"ה ע"ב] ואזד' רב נחמן לטעמיה דאמר ר' נחמן כלי עצ(י)ם ככלי מתכות דמי מכלל דכלי עצ(י)ם בר קבולי טומאה הוא דתניא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן אומר מה ת"ל וכו' וכשם ששוין לענין טומאה כך שוין לענין איסור' דודאי בלעי בכלים ועוד סתם (כל' אימתי) [כלי תשמיש] הווין מכלי עצ(י)ם ואמרו [פסחים ל' ע"ב] אמר ליה רבינא לר' אשי הני סכיני בפסחא כו' ומעייל להו לקתייהו ברותחין והלכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון מכל הני טעמי אין התרתן אלא ברותחין ואפי' לאכול בהם צונן אע"פ שמותרין בהדחה ובשפשוף מלח הלכה ואין מורין כן [איסור] אין הוא לגזור ולא [להתיר בפני] העם דילמ' אתי לזלזול' כדאמר התם הואיל ואינ' בני תורה ובמקומות חשו חכמים לכך.
